שיקום, מהלטיני "שחזור" restavratio , תהליך ההתאוששות, חזרת המראה המקורי של עתיקות, יצירות אמנות, אמנויות דקורטיביות וארכיטקטורה.
ישנם סוגים רבים של שחזור ריהוט עתיק, המטרה העיקרית של איחודם - אובדן התאוששות (פגמים הנובעים מפעולה: שבבים, מכות, שברים) ובכפוף לשימור. ישנם שני תחומים עיקריים בשחזור ריהוט עתיק : התחום המסחרי והתחום למוזיאונים. במקרה הראשון יש צורך לשחזר את הפונקציונליות (השימוש בפריט), ולשני יש מטרה עיקרית והיא השימור, כלומר, לשמור את המצב הנוכחי. השחזור למוזיאון  מרמז, ככלל, רק שימור (ההתערבות בפריט חל רק אם הכרחי). התחום המסחרי גם מניח המשך פעילות של הריהוט העתיק. רסטורציה ושחזור ריהוט עתיק היא עבודת מדע ואמנות קשה של מומחים מוסמכים ביותר. רסטורציה (בשחזור רריהוט עתיק) היא השבתו של חפץ למצב בו התקיים ברגע מסוים בעבר. שלא כשימור Conservation  שמשמעו שמירה על המצב הקיים של חפץ אמנותי לבל יתדרדר, מתבצעת ברסטורציה התערבות של ממש במראה ו/או בפונקציונליות של החפץ לצורך החזרתו לכדי שלמות של סגנון, תקופה היסטורית וכדומה. על מלאכת הרסטורציה אחראי הרסטורטור וההתמחות המיקצועית נעשית לפי חומרים ולא כפי שמקובל בטעות לחשוב, לפי תקופות. לדוגמה: ציורים, אובייקטים מעץ, מתכת, ציורי קיר, אבן, נייר וכדומה. מקצוע הרסטורציה התפתח בו זמנית כענף של מקצוע האדריכלות וכהמשך המדעי למקצועות האומנות כגון צייר הכנסיות Kirchenmaler שהקדים את משמר ציורי-הקיר, הנגר שהקדים למשמר העץ, או החרט שהקדים את משמר המתכת. המושג נטבע על ידי אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק Eugène Viollet-le-Duc למרות שבזמנו המחצית הראשונה של המאה ה-19 הייתה משמעותו קרובה יותר למשמעות העכשווית של בניה מחודשת או רקונסטרוקציה

תאורטיקנים חשובים אחרים בעולם השימור-שיחזור הם קארל פרידריך שינקל, ג'ון ראסקין, גאורגדהיו וצ'סרה בראנדי Cesare Brandi